סי בי די ואפליפסיה

בארה"ב היא משווקת כ-Epidiolex®, בעוד באיחוד האירופי היא מוכרת כ- EPIDYOLEX- האם, סופסוף, נמצאה התרופה שתקל על מצבם הבעייתי של חולי האפילפסיה? למרות שה-CBD מהווה את הרכיב הפעיל בתרופה זו, לפני שאתם רצים אל חנות CBD הסמוכה, ישנם מספר דברים שחשוב מאד שתדעו בנוגע לכך.

ראשית, נציין, כי על אף שבסקירה המדעית שפורסמה בשנת 2021 ציינו החוקרים כי השפעותיו של ה-CBD על מצבי פרכוסים אפילפטיים מוכרת מזה שנים רבות, מנגנון הפעולה האמיתי של ה-CBD, זה שמיוחסת לו היכולת למונע את הפרכוסים עצמם, עדיין אינו ברור ונהיר דיו, גם לחוקרים עצמם.

אם כן, כיצד, ללא כל הבנה באופן המדויק שבו פועל ה-CBD על הפרכוסים ניתן לומר כי ל-CBD ישנה השפעה מטיבה על סוגי אפילפסיה מסוימים?

הסברה המדעית הרווחת היא ה-CBD משפיע על מספר פקטורים שונים, והם אלה המשפיעים באופן מטיב על התקפי אפילפסיה אצל חולים בסוגי אפילפסיה מסוימים.

מה היא אפילפסיה ומה הם הגורמים לה?

אפילפסיה הינה מחלה שהחולים בה נוטים לפרכוסים חוזרים בלא מעורבותו של גורם חיצוני. אדם יוגדר כחולה באפילפסיה בהתקיים אחד המצבים הבאים – שני פרכוסים ללא מעורבותו של גורם חיצוני (Unprovoked) שהפרש הזמן ביניהם עולה על 24 שעות, לאחר התקף הפרכוסים הראשון, בדיקת EEG כאשר מעריכה כי הסיכון שלו להתקף שני עולה על 60%, אובחן סינדרום אפילפטי לאחר התקף הפרכוסים הראשון או לאחר שני התקפים שהטריגר להם הינו חיצוני (Reflex Epilepsy).

הסיבות להתפרצות התקפים אפילפטיים

למרות שאצל כ-50% מהסובלים מאפילפסיה הגורם להתפרצות אינו ידוע בוודאות, אצל 50% הנותרים, הגורמים לפריצת האפילפסיה מחולקים ל-5 סוגים:

הגורם הגנטי

זוהו מספר גנים שונים אשר פגם באחד מהם עלול לגרום להתפרצות אפילפסיה. על בסיס זה, ההערכה אומרת כי ישנם מאות גנים אחרים שטרם זוהו עדיין, ואף הם עשויים להיות שאחראים לכך. במשפחות בהן ישנם מספר בני משפחה המתמודדים עם אפילפסיה, סביר יהיה להניח כי הגורם הינו גנטי, למרות שהגן האחראי ספציפית למחלה, טרם זוהה.

הגורם המבני

נזק, מסיבה כלשהי, למבנה המוח אף הוא עלול לגרום למצבים אפילפטיים. נזק כזה עלול להיגרם, לדוגמה, מגידול (ממאיר או שפיר), מפגיעת ראש או כתוצאה מאירוע מוחי (הגורם הנפוץ אצל אנשים מבוגרים להופעת אפילפסיה).

הגורם הזיהומי

זיהומים במוח שמקורם נגיפי, חיידקי או פטריות עלולים לגרום לאפילפסיה. ידועים מקרים בהם חשיפה לזיהום תוך־רחמי בעת התפתחות העובר ברחם גרמה לאפילפסיה אצל היילוד.

הגורם המטבולי

מחלות ומצבי בריאות שונים שיש להם השפעה על חילוף החומרים בגוף האדם.

הגורם הדלקתי

מחלות דלקתיות הפוגעות במוח לגרום לאפילפסיה.

בגורמים המעלים את סיכון לאפילפסיה ניתן למצוא את הגיל (על אף שהתקפי אפילפסיה עלולים להתרחש בכל הגילאים, שכיחותם נצפתה כגבוהה יותר בגילאי הילדות ולאחר גיל 60), היסטוריה משפחתית, חבלות ופגיעות ראש שונות, אירועים מוחיים ומחלות כל דם במוח, דמנציה וזיהומים הממוקדים במוח או מתפשטים ומגיעים עד אליו.

CBD ואפילפסיה

כמעט שליש מהחולים הסובלים מאפילפסיה סובלים ממנה בצורה בלתי ניתנת לטיפול, הקשורה לתחלואה חמורה ולעלייה בתמותה. טיפולים מבוססי קנאביס לאפילפסיה עוררו עניין רב בקהילה המחקרים והמדעית גם לפני כן, אבל הנתונים המדעיים והמוצקים היו מועטים. אחד מהמחקרים הראשונים המקיפים שנערך בתחום, היה מחקר זה, שפורסם ב-2015. מטרת המחקר הייתה לבחון האם הוספת CBD לשגרה האנטי-אפילפטית של פעוטות, ילדים, מתבגרים ובוגרים צעירים (בני שנה עד 30) תהיה בטוחה ויעילה במקרים של אפילפסיה בבלתי פתירה ועמידה בטיפול.

בניסוי נסקרו חולים באפילפסיה קשה ועמידה לטיפול, אשר קיבלו מינונים יציבים של תרופות אנטי אפילפטיות לפני תחילת הניסוי, ב-11 מרכזים המטפלים באפילפסיה ברחבי ארה"ב. לחולים ניתנו קנבידיול פומי במינון של 2-5 מ"ג/ק"ג ליום, בטיטרציה עד לחוסר סבילות או למינון מקסימלי של 25 מ"ג/ק"ג או 50 מ"ג/ק"ג ליום (תלוי באתר המחקר). המטרה העיקרית הייתה לבסס את הבטיחות, היעילות והסבילות של קנבידיול ונקודת הסיום העיקרית של היעילות הייתה שינוי חציוני באחוז בתדירות החודשית הממוצעת של התקפים מוטוריים לאחר 12 שבועות.

בין ה-15 בינואר 2014 ל-15 בינואר 2015, נרשמו 214 חולים – 162 (76%) חולים שהיו להם לפחות 12 שבועות של מעקב לאחר המנה הראשונה של קנבידיול נכללו בניתוח הבטיחות והסבילות, ו-137 (64%) חולים נכללו בניתוח היעילות.

בקבוצת הבטיחות – 33 (20%) מהחולים סבלו מתסמונת Dravet ו-31 (19%) חולים סבלו מתסמונת Lennox-Gastaut. שאר החולים סבלו מאפילפסיה בלתי פתירה מסיבות ומסוגים שונים.

תופעות לוואי דווחו ב-128 (79%) מתוך 162 החולים שבקבוצת הבטיחות. תופעות הלוואי שדווחו בלמעלה מ-10% מהחולים היו ישנוניות (25%), ירידה בתיאבון (19%), שלשול (19%), עייפות (13%), ועוויתות (11%). חמישה (3%) חולים הפסיקו את הטיפול בגלל אירוע לוואי. תופעות לוואי חמורות דווחו ב-48 (30%) חולים, כולל מוות אחד – מוות פתאומי בלתי צפוי באפילפסיה שנחשב כלא קשור לתרופה המחקרית. ל-20 (12%) מטופלים היו תופעות לוואי חמורות הקשורות, אולי, לשימוש בקנאבידיול, שהנפוצה שבהן היה סטטוס אפילפטי (6%). התדירות החודשית החציונית של ההתקפים הייתה 30-0 בקו הבסיס ו-15-8 במהלך תקופת טיפול של 12 שבועות. הירידה החציונית בהתקפים חודשיים עמדה על %36-5%.

מסקנות – ממצאי הניסוי הוכיחו כי CBD עשוי להפחית את תדירות ההתקפים ויכול להיות בעל פרופיל בטיחות הולם בילדים ומבוגרים צעירים עם אפילפסיה עמידה במיוחד לטיפול. יחד עם זאת, נדרשים מינונים מדויקים מאד על מנת להשיג את מירב היעילות, הסבילות והבטיחות בשימוש.