נימולים/נימלולים (פרסתזיה)

סוגי נמלול שונים

מאחר ועצבים קיימים בכל הגוף האנושי ישנם סוגים, מצבים ומיקומים שונים בהם מופיעה תחושת נמלול וכמעט לכל אחד מהם משמעות אפשרית משלו:

תחושת נמלול בידיים או ברגליים – תחושת נמלול זו היא השכיחה ביותר ובמרבית המקרים, היא גם קצרת טווח וחולפת במהירות. למעשה, אין מישהו מאיתנו שאינו מכיר את המצב שבו הרגל או היד “נרדמות” לנו. ברגל – התחושה עשויה להופיע בעקבות ישיבה ממושכת או ישיבה ברגליים משוכלות, ביד – בעקבות משקל שמופעל על היד או על חלק ממנה. מצבים אלו נגרמים בשל חסימה זמנית וחלקית של כלי דם מרכזיים המזרימים את הדם לגפיים שלנו. חסימת כלי הדם מובילה לירידה בכמות הדם המגיעה לקצוות תאי העצב שבידיים או ברגליים. מאידך, ישנם גם מצבים המוגדרים כ”ארוכי טווח” שגם בהם תתעורר תחושת הנמלול בגפיים – החל במחלות או במצבים נוירולוגיים (חריפים או ניווניים / כרוניים) וכלה בהצרה של כלי הדם.

תחושת נמלול באצבעות הידיים / הרגליים – תחושה נמלול באצבעות תיגרם, לרוב, כתוצאה מהמחלות שפוגעות בעצבי האצבעות, העצבים הרגישים ביותר בגוף. פגיעה מסוג זה עלולה להיות תוצאה של מחלות נוירופתיות (הפוגעות במערכת העצבים ההיקפית), מחלת הסוכרת או פגיעה (שמקורה פיזי או ויראלי) בעמוד השדרה.

תחושת נמלול בפנים – הופעת של תחושת נמלול בפנים עלולה להיות אפיזודה מבהילה ביותר, אולם, במרבית המקרים, אין המדובר במצב חמור. ברוב המקרים, תחושת נמלול קלה עשויה להתגלות כתוצאה של חרדה, סטרס, או, אפילו תגובה חיסונית קלה. במצבים החמורים יותר, נמלול עשוי להוות סימפטום מקדים (או מאוחר) לשבץ מוחי, ואף למחלות שונות שעיקר פגיעתן מתמקד בעצבי הגולגולת (העצבים הקרדיאליים) האחראיים על הפנים.

תחושת נמלול באגן ו / או בירך – תחושת נמלול בירכיים או באזור האגן, לרוב, תתגלה כתוצאה של לחץ מסוים בעמוד השדרה. מצב זה, שבמרבית המקרים, יהיה תוצאה של בלט דיסק בין-חולייתי או פריצה שלו, יתבטא, בעיקר,בתחושת נמלול מתמשכת, בכאב בעת מאמץ ובתחושת “כובד” עייפות באזור ירך / האגן, כמובן, בהתאם למיקומו של הדיסק הבעייתי.

המחלות, המצבים והגורמים האפשריים לתופעה

כפי שהזכרנו בתחילת המאמר, ישנם לא מעט גורמים אפשריים לתחושת הנמלול, וגורמים אלו נבדלים האחד מהשני בתחומי הרפואה שהם מקושרים אליהם ואף בדרגת ישירות הפגיעה בתאי העצב (ראשונית, שניונית ושלישונית) היוצרת את הנמלול:

נמלול שמקורו נוירולוגי, יהווה את הדוגמה הברורה ביותר למצבו בו קיימת פגיעה ראשונית בתאי עצב, אשר הם-עצמם מהווים את הגורם לתחושת הנמלול. פגיעה כזו עשויה להתרחש כתוצאה ממחלה ניוונית המצויה בשלביה התחיליים, אולם, בה במידה, היא עשויה להתרחש בעת דלקת חולפת כתוצאה ממצבים זיהומיים או אוטואימוניים. במצב אלה, הרופא שיהיה אחראי על אבחון הבעיה והטיפול בה, יהיה הנוירולוג.

כפי שכתבנו קודם, קל להבין, כי פגיעה בכלי הדם מהווה גורם משמעותי מאד במצבי נמלול בגפיים ובשאר חלקי הגוף. כך, שאם קיימים מחלות או מצבים בעייתיים ראשוניים בכלי הדם-עצמם, תאי העצב יהיו אלה הסופגים את הפגיעה השניונית השכיחה (ומכאן – אף יוצרים את תחושת הנמלול). מצבי טרשת עורקים, לדוגמה, עשויים להתבטא, לעיתים קרובות, בתחושות נמלול המופיעות באצבעות ובגפיים. הדבר נכון אף בנוגע למצבים מסכני חיים כדוגמת פקקת ורידים עמוקים (DVT – Deep Vein Thrombosis) שעשויה להתבטא הן בכאב והן בתחושת הנמלול.

הפגיעה השלישונית (כלומר, מחלה שגורמת לפגיעה במערכת אשר משפיעה על תאי עצב) עלולה להיגרם בשל סוכרת. אחד מהסימפטומים המוכרים והחשובים ביותר של הסוכרת הוא הנוירופתיה הסוכרתית (Diabetic neuropathy). בחולים הסוכרתיים שאינם מטופלים כהלכה (או, לחילופין, אינם מטופלים כלל), אותם כלי דם זעירים שהם האחראיים להזנת תאי עצב תחושתיים אינם מקבלים את כמות הדם המספקת הנחוצה להם, ולכן, הזנת תאי העצב נפגעת והיא זו גורמת לתחושת הנמלול אותה חשים הסובלים מהנוירופתיה הסוכרתית.

גורם אפשרי נוסף עלול להיות מצב של שברים מלאים (שברים בהם לא רק שהעצם נשברת, אלא שהיא גם מוזזת ממקומה הטבעי). במצב כזה, תאי העצב עלולים להיפגע משני גורמים אפשריים – העצם השבורה ו / או חסימה אפשרית של כלי הדם. כמובן, שיחסית למצבים הקודמים אותם תיארנו, מצב זה נחשב לקל לאבחון, מאחר והתסמינים הנוספים הנלווים לעצם שבורה (כדוגמת הכאב, למשל) יהוו דגל אדום משמעותי לרופא המטפל.

דרכי האבחון והטיפול

אבחונם של הגורמים לתחושת הנמלול (כמו גם, כמובן, הטיפול הנדרש לה), מורכב למדי, ועשוי להוות לשון מאזניים רצינית, שכן, “אבחון מדויק” מבטיח את קבלת הטיפול הנכון וההולם לבעיה. לאחר קביעת האבחנה הרפואית, יותאם הטיפול לגורם. למשל, במידה והגורמים לתחושת הנמלול הן מחלות אנדוקריניות (כסוכרת, למשל) הטיפול יתחיל באיזון הגוף, בעוד שבמצבים בהם הפגיעה הנוירולוגית היא בדרגה הראשונית, יוצע טיפול תרופתי באמצעות תרופות שתפקידן לדכא את התגובות החיסוניות הפוגעות בתאי העצב, או, לחילופין יוצע תיקון נוירו-כירורגי של הגורם לתחושות הנמלול. כך גם, במצבים של פגיעה או חסימה בכלי דם, יופנו המטופלים לכירורג המתמחה בכלי דם להתאמת הטיפול המתאים או קביעת פרוצדורה כירורגית, בהתאם למקרה.

CBD ונימול

אם כן לאחר שהבנו שהסיבות לנמלול הם ככל הנראה סיבות נוירולוגיות, מחלות ונוירופתיה סוכרתית ניתן להבין את ההיגיון בו CBD יכול לסייע לנימול. הסיבידי למעשה מסייע לטפל בבעיות היוצרות את הנימול. אמנם המחקר מוגבל בכל מה שקשור לנוירופתיה ו-,CBD אך על פי עדויות הוא בהחלט מסייע בהקלה, מאחר ויש לו תופעות לוואי קלות יחסית, השימוש בו כדי להקל על כאב יכול מהווה חלופה טובה לאופיואידים. בנוסף חשוב לזכור כי הCBD מקיים אינטראקציה עם המערכת האנדוקנבינואידית בגופנו המובילה ליתרונות חיוביים שרבים מהם קשורים למערכת העצבית בגוף הקשורה באופן ישיר לנימול באזורים שונים.

בשורה התחתונה

נמלול הוא התוצאה הכוללת של לא מעט מצבים, חלקם זמניים וחולפים, אחרים – מורכבים הרבה יותר לאבחון ולטיפול. חשוב שלא להיכנס לפאניקה מכל נמלול חולף, אולם, יחד עם זאת, להישאר עם אצבע על הדופק ובמקרה והנמלול שב וחוזר על עצמו, לנסות ולברר את מקורו יחד עם הרופא שלכם.