טיפול בחרדה באמצעות CBD

מספר נקודות חשובות הנוגעות להפרעות חרדה ולהפרעות דיכאון

מחקר המהווה שיתוף פעולה בין החוג לניהול מצבי חירום ואסון שבביה”ס לבריאות הציבור באוניברסיטת ת”א למרכז לחקר הדחק והחוסן במכללה האקדמית תל חי והתפרסם בשנת 2020, חשף מספר עובדות מעניינות מאד הנוגעות להחרפה המשמעותית שחלה בתסמיני החרדה והדיכאון באוכלוסייה בישראל:

חרדה

• בעיצומו של גל הקורונה השני (באוקטובר 2020), כמעט שליש מאזרחי ישראל (29%) סבלו מתסמיני חרדה ברמה המוגדרת כ”גבוהה” או “גבוהה מאד”.
• הנתונים החדשים מצביעים על עלייה תלולה בשיעורי החרדה באוכלוסייה, יחסית לרמת החרדה במהלך הסגר של הגל הראשון (במאי 2020). בסקר שבוצע אז, עלה כי כאחד מכל ארבעה נשאלים (23%) סבל מחרדה שרמתה הוגדרה כ”בינונית – גבוהה” או כ”גבוהה מאד”.
• לצורך ההשוואה, סקר רמת החרדה בישראל בשנת 2018 (כשנתיים לפני פרוץ מגיפת הקורונה והמשברים הנלווים לה) העלה כי רק אדם אחד מכל עשרה אנשים (כ-12%) דיווח על רמת חרדה שרמתה מוגדרת כ”גבוהה” או כ”גבוהה מאד”.

דיכאון

• בעיצומו של גל הקורונה השני (באוקטובר 2020) אחד מכל חמישה אנשים (20%) בישראל סבל מדיכאון שרמתו מוגדרת כ”גבוהה” או “גבוהה מאד”.
• בעת היציאה מהסגר שהוטל על אזרחי ישראל בגל הקורונה הראשון (במאי 2020), אחד מכל שבעה אנשים (14%) דיווח על דיכאון שרמתו מוגדרת כ”גבוהה” או כ”גבוהה מאד”.
• גם כאן, לשם המחשת ההשוואה, נביא את נתוני שנת 2018, בהם, רק אחד מכל עשרה אנשים (9%) דיווח על דיכאון שרמתו מוגדרת כ” גבוהה” או כ”גבוהה מאד”.

האם אנחנו בישראל נחשבים לחריגים, יחסית לשאר מדינות העולם?

מחקר אחר, מוקדם יותר, שבוצע בישראל על ידי האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות בשנת 2012, בדק את נתוני הפרעות החרדה והדיכאון באוכלוסיה הישראלית והשווה אותם לנתונים מקבילים במדינות אחרות בעולם. גם כאן, היו לא מעט ממצאים מעניינים, למשל:

• אחד מכל ששה בוגרים (17.6%) בישראל סבל מהפרעות דיכאון ו / או חרדה במהלך חייו, וכמעט אחד מכל עשרה בוגרים סבל מהן בשנה שקדמה לסקר.
• על אף, שבמרבית המדינות הנבדקות, שכיחותן של הפרעות החרדה הייתה גבוהה יותר משכיחותן של הפרעות הדיכאון, בישראל, הפרעות הדיכאון היו רבות יותר, אולם, את הפער הזה בין ישראל לשאר המדינות ניתן לייחס לעובדה, כי הסקר שנערך בישראל לא התייחס הפרעות חרדה השייכות לסוגים “פוביה חברתית” או “פוביה ספציפית”, שיתכן שהיו משנות את פני התמונה.
• בישראל, 37.5% מהמאובחנים בדיכאון או חרדה הוגדרו כמקרים “חמורים”, וכשליש מהם סווגו כמקרים ברמה שחומרתה מוגדרת כ”בינונית”. אחוז המקרים החמורים הגבוה ביותר (70%) זוהה בקרב הנסקרים הסובלים מפוסט-טראומה.

וכאן, מגיע הממצא המדאיג ביותר, המקשר בין הפרעות חרדה לבין תחלואה גופנית ממושכת

בהגדרה “תחלואה גופנית ממושכת” מתייחס הסקר לרשימת מחלות ומצבי בריאות ארוכה, שביניהן מחלות לב, לחץ דם גבוה, מחלות נשימה (כאסתמה, COPD ,נפחת הריאות וכן הלאה), סוגי סרטן שונים, סכרת, מחלות כליות, מחלות אורולוגיות, כאבים ממושכים וכאבים כרוניים מכל סוג שהוא.

כעת, לאחר שיישרנו קו על ההגדרה, הבה נבדוק את הנתונים – מהסקר עולה כי שיעור הישראלים המדווחים על תחלואה גופנית ממושכת מסוג כלשהו בקרב המתמודדים עם הפרעת דיכאון ו / או חרדה, עמד על 66% (!), וזאת – בהשוואה ל- 46% מהישראלים שלא התמודדו עם הפרעות דיכאון או חרדה. וגם ההיפך – אצל הישראלים הסובלים ממצב של תחלואה גופנית ממושכת, זוהה שיעור הסובלים מהפרעות דיכאון ו / או חרדה שהוא גבוה יותר מאשר אצל מי שאינם סובלים מתחלואה גופנית ממושכת. אם כן, קיים קשר ישיר, דו – כיווני ומוכח בין הפרעות חרדה ודיכאון לבין מצבו הפיזי של האדם!

טיפול בחרדה בעזרת CBD

בגוף האדם פועלים קולטנים (רצפטורים) רבים ושונים. קולטנים הם מבנים כימיים מבוססי-חלבון המחוברים לתאים בגוף, ומקבלים איתותים ממקורות שונים ובנסיבות שונות. ה-CBD מקיים אינטראקציה עם קולטני CB1 ו-CB2, שנמצאים (בהתאמה) במערכת העצבים המרכזית ובמערכת העצבים ההיקפית. הדרך המדויקת בה ה-CBD משפיע על הקולטנים במוח עדיין אינה מובנת במלואה למדענים ולחוקרים, אולם, התיאוריה המובילה גורסת, כי הוא משנה את אותות הסרוטונין, נוירוטרנסמיטר, שממלא תפקיד חשוב בבריאות הנפשית שלנו, שכן, רמות נמוכות של סרוטונין נצפות, לרוב, אצל אנשים הסובלים מדיכאון, ובמקרים מסוימים, חוסר סרוטונין עלול גם לגרום להתקפי חרדה.

חשוב לציין, כי, כיום, הטיפול הקונבנציונאלי המקובל ברמות סרוטונין נמוך הוא ב-SSRI (Selective Serotonin Reuptake Inhibitor – מעכבי קליטה חוזרת בררניים של סרוטונין) בתרופות נוגדות דיכאון מהדור החדש, המצריכות מרשם רופא ומלוות, בחלק גדול מהמטופלים בהן, בלא מעט תופעות לוואי.

מאידך, הרשת מוצפת במחקרים רבים המוכיחים את יתרונותיו טיפול בחרדה בעזרת CBD. וכשאנחנו מדברים על “חרדה”, אנחנו, למעשה, מדברים על תופעות שונות הנכללות תחת שם זה, כדוגמת PSTD, מצבי חרדה הכוללים אינסומניה, מצבים של חרדה חברתית, הפרעות חרדה כללית וכן הלאה.

בסיכומו של דבר

לאור הקשר הישיר הקיים בין הפרעות חרדה לבין המצב הבריאותי הכולל, חשוב מאד לטפל בהפרעות החרדה. יתרה מכך, חשוב לבחון את אופציית טיפול בחרדה בעזרת CBD, שכן, יתכן מאד, שהיא מסוגלת להקל על הסובלים מחרדה / דיכאון, ללא צורך להתמודד עם תופעות הלוואי המוכרות הנלוות לתרופות ה-SSRI.