אוטיזם הינה הפרעה התפתחותית השייכת לקבוצה ה- ASDהפרעות בספקטרום האוטיסטי (Autism Spectrum Disorder). מצב של אוטיזם יאופיין בהפרעות ההתפתחותיות-הנוירולוגיות בגיל הינקות, במרבית המקרים, לפני הגיעו של הילד לגיל שלוש.
כיום, בניגוד לעבר, ההפרדה המובהקת שהבדילה בין ה"אוטיזם"-עצמו לבין הפרעות אחרות המקושרות לספקטרום האוטיסטי (כתסמונת אספרגר, למשל), אינה קיימת יותר ב- DSM-5 (ספר האבחנות הפסיכיאטריות), ובהתאם לכך, מקובלת ההתייחסות את האוטיזם כלכל המחלות האחרות וכאל "הפרעה המצויה על הספקטרום האוטיסטי".
אוטיזם
למרות שהתסמינים ורמות החומרה עשויים להשתנות בין מקרה אחד לאחר, כל ההפרעות על הספקטרום האוטיסטי משפיעות על יכולותיו של הילד / האדם לפתח ערוצי תקשורת עם האנשים סובבים אותו.
הערכה מושכלת גורסת כי 6 מתוך 1,000 ילדים בארה"ב מוגדרים כסובלים, ברמה זו או אחרת, ממצב של אוטיזם – ומספרם של המקרים המאובחנים ממשיך ועולה. עדיין, לא ברור לחוקרים אם העלייה הזו הינה תוצאה של איתור ודיווח יעילים יותר, פועל יוצא של עלייה ממשית במספר המתמודדים עם אוטיזם, או, לחלופין – שילוב בין שני הגורמים הללו. אולם, על אף אי הבהירות הזו, כיום, כבר ניתן לומר, כי, לפחות כרגע, אין בנמצא "ריפוי" או "החלמה" ממצב של אוטיזם, אבל אבחון מוקדם וטיפולים מטיפולים שונים עשויים לחולל שינוי משמעותי בחיי הילדים המתמודדים עם הפרעה זו.
תסמינים ומאפיינים
ילדים המתמודדים עם אוטיזם מתמודדים עם הקשיים שאותם ניתן לחלק לשלושה תחומים התפתחות מרכזיים – יחסי הגומלין החברתיים, קשיים בשפה וקשיי התנהגות. מכיוון, ושוב, תסמיניו של אוטיזם עשויים להיות שונים מאד מילד אחד לחברו, שני ילדים שקיבלו אבחנה רפואית זהה, עשויים להתנהג באופנים שונים לגמרי, להיות בעלי מיומנויות שונות ולהתמודד עם אתגרים שונים לחלוטין. מרבית מקרי האוטיזם המוגדרים כ"חמורים" יאופיינו בחוסר היכולת המוחלטת ליצירת התקשורת עם הסביבה ולניהול יחסי גומלין עם בני האדם האחרים בה.
מרבית המתמודדים יפגינו תסמיני אוטיזם כבר בגיל צעיר מאד, בינקות. אחרים – יתפתחו בחודשים הראשונים או בשנים הראשונות לחייהם באופן רגיל לגמרי, אולם, בשלב מסוים, יהפכו למסוגרים בעצמם, לתוקפניים, או, לחילופין אף יאבדו את מיומנויות השפה אותן כבר הספיקו לרכוש עד לנקודה זו בחייהם.
הסיבות לאוטיזם
עד לפני עשורים לא רבים, אוטיזם נחשב להפרעת התפתחות שמקורה בדחיית התינוק ע"י אימו. כיום, כבר ידוע לנו כי הגורמים לאוטיזם עשויים להיות סביבתיים, גנטיים או מטבוליים, אבל אין גורם בודד, שעליו ניתן להכריז כי הוא הגורם לאוטיזם. וזאת, כאמור, תוך מורכבותו של המצב האוטיסטי, מרחב טווח ההפרעות האוטיסטיות, ומעצם העובדה, כי על אף שכיחותו של המצב, אין שני אוטיסטיים שהם זהים באופן מוחלט.
אם כן, ישנם לא מעט גורמים אפשריים לאוטיזם. ביניהם:
הפרעות גנטיות – מחקרים הצביעו על מספר גנים אפשריים העלולים להיות מעורבים לגרימת מצב של אוטיזם. חלקם הופכים את האוטיסט לחשוף יותר לכך, בעוד שאחרים הינם בעלי השפעה על התפתחותו של המוח האנושי ועל האופן בו תאי מוח מתקשרים ביניהם. בפועל, כל הפרעה גנטית עשויה להיות אחראית לאוטיזם, אולם, בראיית המציאות כמכלול, השפעתם של הגנים על האוטיזם הינה משמעותית מאד. עניין נוסף הראוי לציון, הוא העובדה כי חלק מההפרעות הגנטיות מוגדרות כתורשתיות, בעוד אחרות מופיעות באופן עצמוני, ללא בסיס גנטי מזוהה.
הגורמים הסביבתיים – חלק גדול מהמחלות ומהבעיות הבריאותיות שאנחנו מכירים כיום מגיעות כתוצאה מהגורמים הגנטיים ו / או מהגורמים הסביבתיים, ומחקרים מסוימים מצביעים על כך כי יתכן שזה הוא המקרה בכל הנוגע לאוטיזם. זיהומים ויראליים או זיהומי אוויר, למשל, נחשבים כגורמי סיכון שעלולים לעורר אוטיזם.
גורמים נוספים – כיוונים אחרים נוספים הנבדקים כיום מתייחסים לבעיות שאירעו במהלכם של צירי הלידה או בלידה עצמה. כמו כן, נבדק תפקידה האפשרי של מערכת החיסון בהתייחס לאוטיזם. מאידך, חלק מהחוקרים גורסים כי פגיעה באמיגדלה (Amygdala) מהווה גורם מזרז להתפרצות האוטיזם.
שכיחות וגורמים הנחשבים כגורמי סיכון להופעת אוטיזם
על אף שאוטיזם עלול להופיע אצל כל ילד, בלי קשר למוצא או ללאום, ישנם מספר גורמי סיכון שכיום, כבר ידוע ומוכח הקשר שלהם להגברת הסיכון ללקות באוטיזם. הנה מספר מהבולטים בהם:
המגדר – מספר מחקרים הוכיחו סבירות גבוהה יותר פי 3 עד 4, אצל בנים ללקות באוטיזם מאשר סיכון הקיים אצל הבנות.
הגורם המשפחתי – במשפחות בהן ילד אחד המתמודד עם אוטיזם, זוהה סיכון גבוה יותר ללידת ילד נוסף שיתמודד עם אוטיזם. יתרה מכך, בשכיחות גבוהה נמצאו מצבים בהם במשפחות בהן קיים ילד אוטיסט, יתגלו הורים / קרובים אחרים של הילד שאינם מאובחנים, אבל מתמודדים עם בעיות במיומנויות ההתפתחותיות או במיומנויות התקשורת והמגלים התנהגויות המוגדרות על הספקטרום האוטיסטי.
גילם של ההורים – כיום, הולכת ומתגבשת האבחנה כי אבהות המתרחשת בגיל מבוגר עלולה להגדיל את סיכוני האוטיזם אצל הילד. למעשה, מחקר בנושא אף דייק את העניין וגרס, כי ילדים שנולדו לאבות שעברו את גיל ה-40 מצויים בסיכון פי 6 לאוטיזם, מילדים שנולדים לאבות בני מתחת לגיל ה-30. לפי שעה, נראה כי לגילה של האם, לפחות בכל הנוגע לאוטיזם, ישנה השפעה מזערית בלבד.
קיומן של הפרעות ומצבי רקע אחרים – ילדים שסובלים מבעיות רפואיות וממצבי בריאות רפואיים מסוימים מוגדרים כנמצאים ברמות סיכון גבוהות הממוצע לפיתוח האוטיזם. המצבים הרפואיים הללו מתייחסים, בין היתר, לתסמונת גן ה-X השביר, לטרשת קרשית (Tuberous Sclerosis), לתסמונת טורט (Tourette syndrome) ולמחלת הנפילה (אפילפסיה).
הטיפול באוטיזם
כפי שכתבנו בתחילה, תחת המושג "אוטיזם" חוסים לא מעט מצבים שונים, שהמשותף לכולם, הוא שאין להם טיפול שמאפשר להחלים מהם. יחד עם זאת, ישנם לא מעט טיפולים וחומרים (כדוגמת CBD), המקלים על מצבו של האוטיסט ועל התסמינים הנלווים.